הילדה בקומה הרביעית [אהבתי]

הילדה בקומה הרביעית / דנה ברגר-סמט 

תומר יוצא לדייט ראשון עם יעל. אבל חמש דקות לתוך הדייט מתקשרת אליו מיטל בבכי, לספר לו ששרון – החברה הכי טובה של שניהם – נפלה מקומה רביעית, ככל הנראה התאבדה. תומר מתקשה להתמודד עם האירועים ומרגיש אשמה גדולה – אם החברה הכי טובה שלו באמת התאבדה, איך הוא לא ראה כלום? מה הוא היה יכול לעשות אחרת? ואולי היא לא התאבדה? אז איך היא נפלה? מישהו דחף אותה? תומר לא מצליח לעזוב את הנושא ומחליט לחקור. מהר מאד הוא מגלה ששרון היתה אמורה להיפגש עם הפסיכולוגית שלה, שהיא לא אחרת מאשר… יעל, הדייט שהוא נטש. תומר ויעל מנסים להתגבר על המבוכה והעוינות ומתחילים לנסות להבין מה באמת קרה לשרון.

הילדה בקומה הרביעית הוא ספר הביכורים של דנה ברגר-סמט (לא דנה ברגר הזמרת!), אבל זה לא מורגש. הכתיבה קולחת, הדמויות מעניינות, התעלומה מרתקת והסוף מפתיע. דנה לא מבזבזת מילים על תיאורים מיותרים ומייגעים, אלא כבר בפרק הראשון אנחנו נכנסים לסיטואציה, בלי אקספוזיציות משעממות. לדנה יש כשרון להצליח להציג את כל הפרטים הרלוונטים בצורה זורמת כחלק מהעלילה, בלי לעצור ולפרט או לתאר דברים במלודרמטיות. יותר מזה – גם פרטים שוליים שמוזכרים כלאחר יד בשיחה, פתאום מתגלים אחרי כמה פרקים כרלוונטים מאד להבנת העלילה – משהו שבעיני מצריך הרבה חוכמה בבניית סיפור והרבה כשרון.
למרות שהספר רק כ-200 עמודים, הוא מרגיש גדוש באירועים, בכל רגע מתגלים עוד פרטי מידע מפתיעים על מה שקרה, עד שהכל מתחבר.

אבל מעבר להיותו ספר מתח משובח (ולא תמצאו אותי אומרת את זה על הרבה ספרים ישראלים!), הספר נוגע בנושא רגיש מאד: ילדות שעוברות תקיפה מינית בידי אדם מוכר. הספר נוגע בהתמודדות, בטראומה המתמשכת, באומץ להתלונן. הוא גם נוגע במעגל השני – האנשים האחרים שנפגעים מהסיפור: בין אם מדובר במשפחת הקורבן שמושפעת בצורה רגשית ומרגישה אשמה גדולה שלא ראו את זה קודם, ובין במשפחת התוקף שמרגישה בושה כשהדברים יוצאים לאור. הספר גם מציג באור שלילי את אלו שהופכים את עצמן לקורבן הראשי במקום הקורבן האמיתי, קצת כמו גבר שמתלונן בכמויות על זה שהוא יוצא בלילה לקנות לאשתו ההריונית שוקולד, בזמן שהיא זו שבאמת סובלת מההריון “קצת” הרבה יותר ממנו. לא שהוא לא סובל, כן? אבל בואו נשים דברים בפרופורציות.

לספר הזה היו בעיני כל הסטיגמות בשביל להיות כשלון: הוא ספר ביכורים של סופרת ישראלית טריה (נכון, היא קופירייטרית, ועדיין לכתוב ספר שלם זה לא כמו לכתוב טקסט שיווקי) שיצא בהוצאה שבחיים לא שמעתי עליה (אולימפוס הוצאה לאור). ובאופן מפתיע ביותר, ולמרות הכל, הספר באמת משובח. אולי זה בגלל כשרון מולד של דנה, אולי בגלל הכלים והליווי של מאירה ברנע גולדברג שמוזכרת בתודות, אני לא יודעת. אבל הספר הפתיע אותי לטובה מאד, ובענק. וזה היה לי כיף. אני מציינת לשבח גם את עבודת העריכה וההגהה, מצאתי רק טעות אחת קטנה בכל הספר.

ממליצה מאד על הספר, ומחכה שדנה תוציא ספרים נוספים!