האורחת המושלמת / אמה רוס
1988 – בת’ איבדה את הוריה ואחיה בתאונת דרכים טרגית. היא מועברת למשפחת אומנה באחוזת רייבן הול, אצל מרקוס, ליאונורה ובתם נינה – בת גילה של בת’. החיים שם די טובים, אבל קורים כמה דברים מוזרים…
כיום – סיידי היא צעירה שחולמת להיות שחקנית. הסוכנת שלה מסדרת לה עבודה חד פעמית בערב השקה וצילומים למשחק חברתי חדש של תעלומת רצח בסגנון חדר בריחה, המתרחש באחוזת רייבן הול הנטושה.
עלילה נוספת (לא מצויין זמן, מגלים בהמשך) – דמות מסתורית מגיעה לאחוזת רייבן הול, ומשקיפה על הגרים בה…
איזה ספר. וואוו.
סיימתי את הספר ביום אחד. הוא הצליח לתפוס אותי כבר בפרק הראשון. הספר הוא מעין רומן-מתח-מסתורין, אבל כל הספר הייתי צריכה להזכיר לעצמי שזה לא ספר על-טבעי ושאני צריכה להפסיק לצפות שיקפצו עלי רוחות רפאים או כוחות מוזרים… אמה רוס מצליחה לטוות כאן סיפור מותח ומהפנט, עם שלוש עלילות שמתרחשות באותו מקום ושבהדרגה אנחנו מגלים את הקשר ביניהן.
העלילה של סיידי במשחק התפקידים מזכירה באווירה את “ולא נותר אף אחד” של אגתה כריסטי, וזה אפילו נרמז בפירוש בשלב מסויים. העלילה של בת’ ונינה מצמררת ומלאה מסתורין. וכמובן שאני לא יכולה לפרט כלום על הסוף בלי ספוילרים….
כשקיבלתי את הספר חשבתי שמדובר ברומן קיטש, עם כותרת הספר (“המושלמת”), השפתיים האדומות על הכריכה והציטוט “מפתה ומלא סודות” אבל זה רומן מתח מסתורין מצמרר וסוחף.
(בסוגריים אגיד שיכול להיות שחלק לא יאהבו מאד את פתרון התעלומות כי אולי הן יהיו מופרכות מדי, אבל לי זה לא הפריע. גם הפתרון של “ולא נותר אף אחד” הוא מופרך אבל גאוני, וזה לא הפריע לו להיות בעשיריית הספרים הנמכרים בכל הזמנים!)
תכלת הוצאה לאור | תרגום: קטיה בנוביץ׳ | אוגוסט 2021 | 262 עמ’