דרך הרשע / רוברט גלבריית (ג’יי קיי רולינג)

דרך הרשע הוא הספר השלישי בסדרת הבלש קורמורן סטרייק, מאת ג’יי קיי רולינג (תחת שם העט רוברט גלבריית).
קודם כל – אם לא קראתם את שני הספרים הקודמים – קריאת הקוקיה ותולעת משי – לא נורא, רולינג דואגת להשלים את כל הפרטים החסרים על שתי הדמויות הראשיות – הבלש סטרייק והשותפה/מזכירה שלו – רובין.

בספר הנוכחי, רובין מקבלת משלוח למשרד – חבילה עם רגל כרותה ומכתב. סטרייק מעלה מיד ארבעה חשודים אפשריים מהעבר שלו. המשטרה מתמקדת בחשוד הראשון, וסטרייק ורובין מתמקדים בשלושת החשודים האחרים.

כמו בספרים הקודמים – הספר סביר, אבל לא יותר.
יש מתח, אבל הספר נמרח יותר מדי.
שוב ושוב סטרייק ורובין עוקבים אחרי החשודים ולא מוכנים להוציא אף אחד מהרשימה למרות שלחלק מהם יש אליבי, כך שיש הרגשה שלא מתקדמים לשום מקום ושכולם מסתובבים במעגלים.
בנוסף, במהלך העלילה אנחנו צוללים לעומק ההיסטוריה של סטרייק (וגם קצת של רובין) ומכירים את העבר שלו – אבל לי זה הרגיש קצת מיותר ולא מעניין, כי אני רוצה לדעת מי הרוצח ואיך יגלו אותו ופחות על הילדות העשוקה של סטרייק.
חלק נוסף בעלילה גם סובב סביב החתונה העתידית של רובין ומתיו ועל התחבטויות הנפש של סטרייק בנוגע לזה, למרות שברור לו שלא יקרה ביניהם כלום. וגם זה, בעיני, די מיותר והיה אפשר לקצר בהרבה.

כל פרק (כמעט) מתחיל בציטוט של שיר של להקה ישנה, שקשורה באופן מסויים לרצח. מתחתיה כתוב מאיזה שיר נלקחה השורה, שם הלהקה (תמיד אותה להקה) ומי כתב את המילים. באופן לא ברור, ההוצאה החליטה שאת החלק המיותר הזה שתופס 2-3 שורות בראש כל פרק – היא תביא לנו גם באנגלית וגם בעברית, כל פעם מחדש (מצ”ב תמונה לדוגמה). גם במהלך הספר כשיש ציטוטים משירי הלהקה בהקשרים שונים, הציטוט מובא גם באנגלית וגם בעברית וזה די מייגע. הייתי מצפה שיהיה אותו בעברית ואז בהערה בקטן למטה את המקור באנגלית.
[גם קצת עצבן אותי שתרגמו מספר פעמים “rose” לשושנה למרות שהתרגום הנכון הוא ורד.]

שורה תחתונה – קראתי את הספר בעיקר כדי לסמן וי, כי זו רולינג. הסדרה לא גרועה, אבל יש ספרים אחרים טובים יותר. אלה ספרי בלשות/מתח ממוצעים, והספר השני והשלישי מיועדים למי שיש לב חזק בגלל התיאורים הגרפים (בספר הנוכחי – גופות מבותרות ורציחות אלימות). שימו אותם ברשימת המתנה, אבל לא צריך להתאמץ במיוחד להגיע אליהם.

* טיפ קטן שיחסוך לכם זמן – אם תחפשו את הספר בספריה, יש סיכוי טוב שתמצאו את הספר תחת ר’ (רולינג) ולא תחת גלבריית. אני גיליתי את זה לגמרי במקרה בספר הראשון כשבאתי לחפש ספר של ג’יימס רולינס וראיתי את קריאת הקוקיה על המדף לידו, ואז הבנתי למה אני לא מצליחה למצוא את הספרים של גלבריית אף פעם.