בנפול תרדמה / משה רט ויעלה גן
נתן דיאמנט הוא שוטר במשטרת ירושלים. הוא טיפוס רציונלי, שלא מאמין בשום דבר שאי אפשר להוכיח – לא דת, לא אמונות טפלות, ובטח לא בעל טבעי. כשמגיעות למשטרה יותר ויותר עדויות על דברים מסתוריים ועל טבעיים שמתרחשים בירושלים – נתן ומפקד המשטרה מבינים שכנראה יש כאן כת טרור שמנסה להשליט פחד על התושבים למטרה מסויימת. נתן ממונה על החקירה כדי למצוא מי עומד מאחורי ההפחדות האלו, ולמה.
כשקראתי את הספר הראשון של ג’ון ורדון – “חשוב על מספר” (וגם הספרים הבאים שלו) – אהבתי מאד את העובדה שלמרות שכל הראיות מצביעות על פושע על טבעי כביכול, הבלש דייב גרני הרציונלי מתעקש בכל כוחו שאין דבר כזה על-טבעי, ומצליח בסופו של דבר לפתור את התעלומות ולהוכיח שהכל מעשה ידי אדם.
בספר הזה, גם בכריכה וגם בתקציר אנחנו מגלים כיוון הפוך לחלוטין: הבלש אמנם רציונלי שלא מאמין בעל טבעי, אבל אנחנו יודעים מראש שהעל טבעי אכן קיים בספר, ואנחנו מלווים את נתן בשבירה ההדרגתית שלו – במאבק התמידי שלו מול כל מה שמריח ממנו אי-רציונליות וסירוב להאמין שדברים כאלו קיימים, ועד לנקודה הסופית שבה הוא נשבר ומוכן לתת סיכוי שיש דברים מעבר להבנה שלו.
בתחילת הספר, העלילה קצת התפזרה. כמה קווי עלילות נפתחו אחת אחרי השניה, כשלא היה ברור לי באותה נקודה מה הולך להיות חלק מהעלילה הראשית ומה רק מצייר לנו סיפור רקע לספר. אבל לאט לאט כמה קווי עלילה ראשיים התחדדו וגם הפכו לקו עלילה אחד, מותח ומרתק, עד לסוף של הספר שהיה נקודת שיא מטורפת, טוויסט שלא ראיתי אותו מגיע, למרות שהיו מעט רמזים מפוזרים לאורך העלילה.
זה לא הספר הראשון של משה רט , קדמו לו גם “פנטזיהדות”, “פשוט להאמין” וספרים אחרים – אבל אם אני לא טועה, זהו הספר העלילתי הראשון שלו. מלבד היותו סופר הוא גם רב וגם דוקטור, ובעיקר אדם רציונלי מאד בתפיסתו, אבל אם לא הייתי יודעת מראש שמדובר באדם דתי – לא הייתי מצליחה לנחש את זה מהספר, והספר מתאים לחלוטין גם לקהל החילוני. העל טבעי שבספר אמנם מבוסס על פנטזיה “יהודית” לפי הגדרת התקציר, אבל מדובר בעיקר בענייני קבלה וטקסטים עתיקים – דברים שהפכו כבר ממזמן לחומר לספרים וסדרות בינלאומיים כמו הספרים של דן בראון ועוד.
על יעלה גן לא ארחיב מאחר ומדובר בשם בדוי של כותבת מוכשרת מאד (שגם חברה כאן בקבוצה), אבל אני בהחלט רוצה לקרוא עוד ספרים שלה כשהיא תוציא אותם בעתיד.
ומילה אחרונה – על הכריכה המדהימה ביופיה (ובמציאות עוד יותר מאשר בתמונה באינטרנט) – אחראי אלישע כץ (לא מצליחה לתייג).
דברי שיר מסתרים | 256 עמ’