בלארוס [אהבתי]

בלארוס [אהבתי]

תגיות:
בלארוס / לי הוגן
בעולם עתידני, בו אנשים מסוגלים לחיות גם מאות שנים בעזרת התערבויות רפואיות והתיישבות בחלל היא משהו שגרתי, לאנדריי מירוננקו יש חזון – חזון ש”ירש” מאביו וסבו – להקים אימפריה בכוכב לכת בשם בלארוס, שילוב של רוסיה הקיסרית עם חוקים מודרנים ונאורים. אבל כשהכל נראה אוטופי וורוד, דברים מתחילים להתפרק בגלל אויבים מבית ומחוץ….
בהרבה ספרי פנטזיה ומד”ב יש חסרון מוכר – קשה להכניס את הקורא לעולם חדש לחלוטין עם מושגים זרים וחדשים, בלי שהוא יתבלבל לגמרי וירצה לזרוק את הספר. גם כאן, את הספר התחלתי קצת לאט. במקום שהעיניים ירוצו על השורות, נאלצתי לקרוא ושוב ושוב פסקאות בגלל מילים חדשות (סמ”מ, תשביחים, ליליות), אבל כשדברים התחילו להסתדר וליפול למקומות הנכונים במוח – העלילה התחילה לטוס והפכה להיות שילוב של ספר מתח, דרמה ומד”ב.
העלילה עצמה הצליחה להפתיע מאד, הלכה לכיוונים שלא שיערתי בכלל. במיוחד דברים שקורים בסוף. היה טיפטיפה דמיון למשחק של אנדר (לא הטוויסט בסוף! דברים אחרים), אבל השאר היה שונה לגמרי. הסוף היה מפתיע בעיני מאד, וטוב לדעת שיש לספר גם המשך שתורגם לעברית (“אויבים”) אבל כרגע לא זמין במלאי של אופוס. מניחה שהספר יצא מחדש אם יהיה ביקוש.
למרות שהספר עם גיבורים ראשיים רוסיים בעיקר, ואפילו טוויסט נחמד על האגדה הסלאבית על באבא-יאגה, הווייב שעולה מהספר לא רוסי בכלל. אנדריי הוא אמנם צאר – השליט הראשי בבלארוס – אבל בניגוד לצארים שאנחנו רגילים ברוסיה, הוא מנהיג באמת טוב, אדם אנושי שדואג לנתינים שלו. הוא ממש הצליח לרגש אותי. גם הקהילה שהוא הצליח לבנות מושתתת על ערכי כבוד והכלה לכל התרבויות, הלאומים והדתות, ומי שמדבר בצורה אנטישמית או מכלילה כלפי לאומים אחרים – אנדריי מתייחס אליו בגועל.
הספר ממוצע באורכו (300 וקצת עמודים), אבל הוא מצליח להביא כמה גיבורים ראשיים שהם מורכבים ואפשר להזדהות ולאהוב אותם. הספר גם מצליח להיות פמיניסטי בלי להגיד מילה על פמיניזם – בעצם זה שחלק מהדמויות הראשיות והחשובות הן נשים, כולל בדרגות חשובות של פיקוד. וזה נהדר ממש.
התרגום היה די בסדר, עם די הרבה מילים שהצריכו את המתרגמת לשבור את הראש על המצאת מילים מקבילות בעברית (כמו “מסרץ” – מסר רץ).
תכנים רגישים וכו’ –
אלימות: יש תיאורי רציחות ומלחמה וגם מוות. קללות: האמת שאני לא זוכרת. מיניות: ממה שאני זוכרת, מרומזת מאד.
פרט טריוויה: לי הוגן הוא שם העט של הסופרת אמילי דבנפורט, זהו ספרה הראשון בז’אנר.
אופוס הוצאה לאור | 2003 | 326 עמ’ | תרגום מאנגלית: יעל סלע-שפירו

כתיבת תגובה