בית הפגודה / דניאל שנער
סער ויורי על גג העולם, יש להם חברת הייטק מצליחה שעומדת בפני הנפקה, לסער יש חברה מדהימה, יש להם דירה מצויינת, ומי בכלל צריך יותר מזה? אבל אז מתרחשים שני דברים: מתקפת סייבר רצינית מאיימת לערער על כל הקריירה של סער ויורי, והעבר של סער כשעבד במוסד חוזר לרדוף אחריו כשמתגלה איום טרור גדול שמאחוריו עומד הנמסיס שלו – עלי, הידוע בכינויו “הדוכס”.
בית הפגודה הוא הספר השני של דניאל שנער, שבתפקידו הוא מנהל חברת השקעות אבל מתברר שלא חסר לו כשרון כתיבה. הספר ממש מותח ומלא בטוויסטים (כולל טוויסט אחד שלא נפתר באפילוג, מעניין אם תהיה לו תשובה בספר הבא!).
הספר מרגיש ממש ישראלי – גם כי חלקו מתרחש בישראל (שם הספר הוא על שם בית הפגודה בתל אביב), כולל בדיחות על החניה בתל אביב, וגם בגלל אופי הדמויות – אין שום סופר בריטי או אמריקאי שהיה יוצר דמויות שמסוגלות להקניט אחת את השניה, לרדת אחת על השניה ולהיות ציניות בדיאלוגים בצורה כל כך ישראלית וחסרת נימוס, שמעלה חיוך אמיתי על הפנים של הקורא.
הספר הוא לא מותחן בלשות אלא מותחן ריגול-טרור, עם מסע חוצה מדינות, יבשות ותרבויות. הגיבורים שלו מאד ממוקדים ואין גלישה למספר גדול מדי של דמויות משנה מסיחות דעת, וזה מעולה וממש מאפשר להתחבר לדמויות ולרקע שלהן ולרצות להמשיך לקרוא עליהן בספרים הבאים – בתקווה שיהיו.
ממה שכתוב בכריכה מאחורה, הספר הזה הוא המשך לעלילות הספר הקודם “שמים אדומים” אבל גם עומד בזכות עצמו. לא קראתי את שמים אדומים (עכשיו בהחלט ארצה לקרוא), אבל לפי התקציר הוא מספר גם על עלילות סער ועלי, אז אני מנחשת שהספר הנוכחי עושה הרבה ספוילרים לספר הקודם, כי הוא דואג להשלים את כל הרקע שצריך – ולכן בהחלט אפשר לקרוא את הספר הנוכחי גם בלי הקודם.
הספר הזכיר לי קצת את הספרים של דניאל סילבה – סוכן מוסד לשעבר שמנסה לסכל משימות טרור ברחבי העולם – אבל הוא הרגיש פחות ממוחזר מהספרים של סילבה והרבה יותר עמוק ומקורי, עם דמויות הרבה יותר מהנות (בספר הבא אני רוצה לראות יותר את בלה וטילי בבקשה!).
נהניתי אפילו לקרוא את עמוד התודות בסוף שהראה על היקף ההשקעה שהיה בספר הזה – גם בתחקיר וגם בשלב של קוראי בטא ועריכה.
ידיעות ספרים שאוהבים | יולי 2021 | 366 עמ’ | מתח, פעולה וריגול