אש לוהטת / אילונה אנדרוז (מתח/פנטזיה-אורבנית/רומנטיקה)
בעולם מקביל דומה לשלנו, לחלק מהאנשים יש כוחות קסם שמאפשרים להם יכולות שונות – שליטה באש, במים, בחיות, טלקניזיס ועוד. הקסם עובר בתורשה, ובעלי הקסם מסווגים לחמש רמות של עוצמה. בעלי הקסם העוצמתיים ביותר גם שולטים בעיר בסגנון המאפיות.
נבדה היא בת 25, ויש לה קסם שהוא סוג של גלאי אמת. היא חוקרת במשרד חקירות משפחתי קטן שנמצא בבעלות משרד חקירות גדול בעיר. משרד החקירות הגדול מאלץ אותה לקחת משימה שנידונה מראש לכשלון – לאתר את אדם פירס (לא אדם פרייס ) – בעל קסם ברמה הגבוהה ביותר ששולט באש – ששדד בנק ורצח מאבטח, ולגרום לו לחזור למשפחתו לפני שהמשטרה תתפוס אותו. אדם פירס הוא גם בן לאחד מהבתים השולטים בעיר, בית שאף אחד לא רוצה להסתבך איתם או לאכזב אותם. נבדה יודעת שאם היא תתפוס את אדם, הוא כנראה ישרוף אותה למוות, ואם היא לא תתפוס אותו – משרד החקירות שלה יתמוטט והמשפחה שלה תישאר ללא פרנסה.
לנבדה מצטרף רוגן (המכונה “רוגן המשוגע” על שם היותו פסיכופת) – בעל-קסם עוצמתי נוסף (וגם עשיר. וחתיך. וכמו שאמרתי, פסיכופת), שמנסה לאתר את אדם מסיבות אחרות לגמרי, והם נאלצים לשתף פעולה יחד כדי למצוא ולהחזיר את אדם בלי למות בדרך.
“אש לוהטת” הוא לפני הכל, בעיני, ספר פנטזיה-מתח מעולה ומרתק.
העולם – העולם הפנטסטי (פנטזיה אורבנית) מצויין. הוא אולי לא הכי מקורי ועשיר שקיים אבל חוקי הקסם של העולם מוסברים היטב בצורה מאד ברורה לאורך העלילה, בצורה שסיפקה אותי כחובבת פנטזיה עם רף גבוה. רק בשבת שעברה קראתי ספר פנטזיה אחר עם עולם לא מספיק מוסבר שאכזב אותי מאד אז באתי עם ציפיות גבוהות.
הדמויות – נבדה היא דמות מרתקת בעיני שהיה לי כיף להזדהות איתה. היא בחורה שקולה, “ילדה טובה”, שמסתובבת עם אקדח להגנה אבל מנסה כמה שפחות להשתמש בו. רוגן הוא דמות יותר מתעתעת, דמות של גבר אפל-פסיכופת-מושך שחובבות הרומנטיקה כנראה יפלו לרגליו, אני פחות התחברתי, אבל מאד התחברתי ללבטים של נבדה שמצד אחד נמשכת אליו מינית ומצד שני מבינה שזו טעות איומה לנהל איתו רומן. א-ב-ל בעיני גולת הכותרת היתה המשפחה של נבדה. נבדה גרה עם כל המשפחה במעין חמולה שכוללת שלושה דורות כולל סבתא מגניבה ובני דודים, הם כולם שותפים במשרד החקירות, והסצנות שלהן פשוט משובחות מאד. אם יום אחד תהיה סדרת ספין-אוף על הספר אני רוצה שזה יהיה על המשפחה של נבדה.
העלילה – מרתקת. יש מתח שהולך ונבנה, חלקים שמתחברים ביחד פתאום, מרדפים, אקשן, כימיה בין דמויות (נבדה ובן הדוד שלה ברן כל הזמן הזכירו לי את יעל ויוסיאל, וסליחה על השטחיות). הספר אפילו גרם לי לצחוק בקול כמה פעמים בסצנות משעשעות או דיאלוגים שנונים.
אלימות – לא חסר. יש יריות, פיצוצים, כוחות קסם, אש, פציעות, הרג, מה שתרצו. אבל אין כמעט תיאורים גרפיים מזוויעים.
מיניות – עם כל המתח והפנטזיה, הספר מוגדר גם כרומנטי. בין נבדה לרוגן מתפתח סוג-של-רומן, כך שמדי פעם יש את תיאורי המחשבות של נבדה על רוגן – כמה שהוא חתיך, מושך, עיניים לוהטות, גוף שרירי, עור מושלם ובלה בלה בלה. הפולניה הקרה שבי מדלגת על הפסקאות האלה בגלגול עיניים, אבל חובבות הרומנטיקה כנראה יהנו מהן. למזלי זה לא היה עיקר הספר ואני חושבת שגם גברים לא-דוסים יוכלו להנות ממנו. לקראת סוף הספר יש “סצנת מיטה” אחת בודדה באורך של עמוד, למרות שקצת קשה לקרוא לזה סצנת מיטה כשזה לא קורה במיטה ואפילו לא בעירום, אבל הבנתם את העניין. מי שלא מתאים לו יכול לדלג, מיד אחרי זה האקשן ממשיך. אגב, בספר המתח “לב משוריין” של יו נסבו יש 2 סצנות מיטה מפורטות, שזה כבר יותר ממה שיש בספר הזה.
הספר הזה הוא ראשון מתוך טרילוגיה. הספר מסתיים בסוג של סגירה עם העלילה העיקרית סביב אדם פירס, אבל באחרית דבר יש קליף-האנגר מפתיע במיוחד… את הספר השני עוד לא קראתי (הבנתי שיש שם יותר קטעים מיניים אבל פחות מספרי אירוטיקה ממוצעים), והשלישי יוצא אוטוטו בעברית גם.
הספר יצא בהוצאת ספרים בעלמא, בשיתוף הוצאת ספרים אהבות ובתרגום של יעל אכמון.
מוסיפה עריכה קטנה לגבי השם והכריכה: כן, אני יודעת שעבור חלקכם הספר נראה כמו ספר אירוטי. גם אני לא הייתי מתקרבת אליו לפי הכריכה, אם לא הייתי עוקבת אחרי העמוד של דורית וקוראת סקירות קודמות (ואז גם דורית הציעה לי אותו לסקירה כדי שאוכל לשלול את כל החששות שלי). אחרי דיונים רבים מספור בקבוצה של ההוצאה ובעמוד של דורית ובשיחות עם חברות הבנתי שכריכות מהסוג הזה נפוצות מאד בחו”ל בסוגה של פנטזיה אורבנית ופנטזיה רומנטית (לא אירוטית), אבל בארץ כמעט ואין ספרים כאלו. כאן בארץ אנחנו רגילים לספריה פנטזיה או אירוטיקה / רומנטיקה, ולא לשילוב של פנטזיה רומנית או פנטזיה אורבנית למבוגרים (כלומר לא פרסי ג’קסון למשל). ולכן הכריכה פה בארץ מתפרשת אצל הרבה מאיתנו כספר אירוטי כי זה מה שאנחנו מכירים.