אבק כוכבים

אבק כוכבים

תגיות: ,
אבק כוכבים / ניל גיימן
באנגליה הויקטוריאנית יש כפר קטן בשם “חומה”. הוא קרוי על שם חומה גדולה שנמצאת בצד אחד שלו. בצד השני שוכנת ממלכה קסומה, ממלכת הפיות. אף אחד לא עובר בין הצדדים, מלבד פעם בתשע שנים – ביום שבו מקימים את שוק הפיות באחו שצמוד לחומה. ביום הזה, התושבים משני הצדדים מתערבבים וסוחרים בשוק, עד לפעם הבאה.
אבל אז טריסטרן, גיבור הסיפור, יוצא דרך החומה, כדי להביא לאהובתו כוכב נופל. הוא לא יודע שאחרי הכוכב רודפים גם נסיכים שרבים ביניהם מי יירש את הכתר של אביהם, ומכשפחה אכזרית שרוצה חיי נעורים ונצח.
אבק כוכבים הוא אגדה למבוגרים. יש בו את כל האלמנטים של האגדות המוכרות שהתכנסו כולם לספר אחד: גבר שיוצא מסע עבור אהובה, מכשפות, ירושה על כתר, פיות, קסמים, רוחות רפאים ואפילו חד קרן. אבל הוא גם אפל, ויש בו תכנים למבוגרים – אלימות אכזרית ומיניות קצת מפורטת.
בספר יש דמויות מגוונות ושונות מאד אחת מהשניה, וכמה טוויסטים יפים ולא שגרתיים שהופכים את האגדה למשהו מרענן במיוחד.
הספר עצמו כתוב לפעמים בצורה קצת יבשה, בריטית, ונראה לי שזה פשוט סגנון הכתיבה של ניל גיימן (אני מודה שאני לא מספיק זוכרת מהספרים שלו שקראתי בעבר), אז אל תצפו לשיאים רגשיים הוליוודיים, זה פשוט כתוב קצת אחרת. גם ההומור שבספר באותו סגנון בריטי מאופק. זה סגנון שיש אנשים שממש ממש אוהבים ומתחברים ויש כאלה שפחות.
לפני כמה חודשים ראיתי לראשונה את הסרט, שבאופן מפתיע הוא עיבוד ממש טוב לספר. רוב הסרט ממש ממש דומה, מלבד כמה סצנות שהפכו למשמעותיות יותר (למשל אירועי הספינה המעופפת שבספר היו קצרצרים ובסרט הוסיפו להם נפח גדול), או יותר הוליוודיות (כמו הקרב הסופי שבכלל לא הופיע בספר). מצד שני זה קצת הרס לי כי ידעתי מראש כל מיני דברים שיקרו – כמו הסוף – וזה הוריד לי מהמתח. אז המלצה שלי – תקראו קודם את הספר ורק אחרי זה תראו את הסרט (וזו המלצה נכונה כמעט תמיד לכל ספר וסרט).
הספר אגב הוא תרגום ועיצוב מחודש לספר שיצא בעבר בהוצאת אופוס. הכריכה החדשה פשוט יפהפיה, קסומה ושובת לב ועין (איור: אוריין שביט, עיצוב: סטודיו האיש הירוק).
הכורסא הוצאה לאור – מודן הוצאה לאור | 224 עמ’ | מאנגלית: תומר בן אהרון

כתיבת תגובה