מי את קתרין קול? / ניקי קלוק
על מה הספר?
קתרין קול היא מלצרית צעירה במועדון יוקרה. כשבעל המועדון נמצא מת, מורעל, יחד עם עוד שלושה חברי מועדון רבי השפעה שסעדו איתו, קתרין היא החשודה המיידית – והיחידה. היא הגישה להם משקאות באותו ערב, ברחה מהמועדון מוקדם, וכשנתפסה היא אמרה לשוטרים ״זה הגיע להם״. ובכל זאת היא מסרבת להודות ברצח. האם קתרין קול היא בחורה תמימה עם מזל רע במיוחד? או אולי שחקנית מצויינת שמסתירה כוונות אפלות?
מלבד הפרק הראשון והאחרון שמסופרים מנקודת המבט של קתרין, כל הספר מובא מחמש נקודות מבט של גברים מהחיים שלה באופן זה או אחר. לכל אחד זווית משלו, ולאט לאט אנחנו מגלים את הפאזל המורכב ששמו קתרין קול.
נראית כועסת, מתריסה. לא נראית כמו האדם שפגשתי, ועדיין הטרידה אותי השאלה איזו גרסה שלך היא האמיתית.
מה חשבתי עליו?
טוב, האמת שגם מה שאני חושבת על הספר הזה קצת מורכב.
מבחינת כתיבה – הספר נהדר. זוויות המבט השונות כתובות בגוף ראשון וגוף שני – הם מדברים על עצמם ופונים אל קתרין. לפעמים היה לי קצת מבלבל המעבר בין נקודות המבט, ובהתחלה התקשיתי לעקוב מי זה מי (קצת התבלבלתי בין עורך הדין לעיתונאי), אבל לאט לאט נכנסתי לזה יותר.
כבר כמעט מההתחלה, אנחנו מבינים שקתרין – קייטי – היא דמות די בעייתית. מושכת צרות ומניפולטיבית. האם זה היה מספיק כדי לבצע רצח? כל אחת מהדמויות בספר רואה את הדברים מזווית אחרת וסובייקטיבית מאד. האם כולם אמינים? האם הם מספרים באמת מה שקרה, או מה שנוח להם לזכור? והאם הצורה בה הם תופסים אותה, משקפת את מי שהיא באמת?
היית על סף בכי. ״לא עשיתי שום דבר רע.״
״אנחנו מאמינים לך,״ אמרתי בתקיפות.
[….]
אמא שלך הסתובבה אלי. ״אתה לא יכול להמשיך להתנהג כך. אתה לא יכול להמשיך לגונן עליה, להתעלם מהכל…״
״היא הבת שלי,״ אמרתי. ״לכן, כן, אני יכול.״
במהלך הספר גם לא ממש הייתי בטוחה למה לצפות. האם מדובר פה בכלל בתעלומת ״האם היא עשתה את זה״, או תעלומת ״למה היא עשתה את זה?״.
הספר מוגדר כמותחן פסיכולוגי, וכמו הרבה מותחנים פסיכולוגים – יש לו קצב איטי והוא מתמקד יותר בהבנת הנפש של קתרין מאשר בחקירה הבלשית. החוקר המשטרתי, למשל, הוא לא אחת מהדמויות שמביאות את הזווית שלהן, החקירה פה מאד שולית. יש דגש יותר על האווירה של חוסר הוודאות ואי הנוחות של הקורא מול מה שמתואר דרך הגברים השונים. רוב הספר הרגיש בעיני יותר כמו רומן פרוזה מאשר ספר מתח סטנדרטי. רק יחסית לקראת הסוף, כשדברים מתחילים להתחבר בין נקודות המבט – מתחיל באמת המתח.
בשורה התחתונה, אם אתם אוהבים רומני-מתח פסיכולוגים עם קצב איטי, בלי דגש על החקירה הבלשית עצמה אלא יותר ההבנה והמורכבות של נפש האדם – הספר הזה מצויין עבורכם. אם אתם מאלו שמחפשים ספרי מתח קצביים או מותחנים פסיכולוגים שעוצרים לכם את הנשימה מהרגע הראשון – כנראה שהספר הזה פחות יתאים לציפיות שלכם.
טריגרים ותכנים רגישים
בגדול לא מדובר בספר ממש טריגרי, וגם כשנוגעים בנושאים רגישים או טריגריים זה לא לעומק ולא מתואר גרפית.
רצח בהרעלה – בלי תיאורים גרפיים. פיתוי ובגידה, מעט מאד תיאורים. התייחסות לדמות פדופילית, בלי תיאורים.
הספר בעיקר מטריד רגשית בנוגע למה שעובר על הדמויות השונות מול קתרין, וההבנה של מה שעובר על קתרין עצמה.
הוצאת פן וידיעות ספרים | 391 עמ׳ | תרגום: אילן פן | ינואר 2026
