האיקבוג / ג׳יי קיי רולינג

את הסיפור על האיקבוג, רולינג הקריאה לילדיה כבר כשהיו קטנים. עם השנים הוא נשכח ונזנח, אך בזמן הקורונה רולינג החליטה להעלות אותו לרשת בחינם עבור כל הילדים שנתקעו בבית. בהמשך, כתב היד יצא גם כספר אמיתי, שהתמלוגים ממנו נתרמו ישירות לקרנות וארגוני צדקה שונים.

על מה הספר?

היה היתה ממלכה בשם קוֹרְנוּקוֹפּיָה, ממלכת שפע ואושר. חלק מאנשי הממלכה האמינו שבביצות הרחוקות שוכן יצור מרושע ומסוכן בשם האיקבוג, אך רובם סברו שזו אגדה בלבד. כשהמלך טוען שראה את האיקבוג במו עיניו, הממלכה המאושרת מתחילה להידבק בשקרים ולהידרדר. לאט לאט, האזרחים מוצאים את עצמם בסכנה, כולל ברט ודייזי – שניים מילדי הממלכה – שמגלים את האמת המדהימה מכל.

מה חשבתי עליו?

האיקבוג הוא אגדה אפלה ויפהפיה, אך גם אופטימית, על שקרים ואמת, על טוב ורע, ועל השינוי שאנשים מעטים (משני הצדדים) יכולים לחולל.

הספר מסופר מאד כאגדה. הוא מתחיל במילים ״לפני שנים רבות״ וממשיך בסגנון הזה לאורך העלילה. יש בו גם אלמנטים מסויימים מאגדות מוכרות – קצת עמי ותמי, קצת בגדי המלך החדשים… מדי פעם המחברת גם עוצרת את הסיפור ופונה לקוראים, למשל – ״ועכשיו אספר לכם סוד שאף אחד אחר לא ידע.״ אבל למרות הסגנון הקצת-ילדותי-אגדתי, זה עובד מעולה. האווירה בספר מוחשית והעלילה סוחפת מאד. הדמויות המשניות פלקטיות כמו שיש בדרך כלל באגדות, אבל הדמויות הראשיות משכנעות.

למרות הכיוון האגדתי של הספר, מדובר באגדה די אפלה. אנחנו רגילים לגיבורים יתומים בסיפורים, אך לרוב הם מתייתמים לפני תחילת הסיפור. כאן, ברט ודייזי מאבדים את ההורים שלהם תוך כדי הסיפור כחלק מהעלילה. בנוסף, לאורך הסיפור יש לא מעט אנשים שנרצחים כחלק מהאסטרטגיה של הארמון לשמר את השקרים. כל מי שבסיכון להפר את האשליה מושלך לכלא או נהרג.

בספר יש מסרים מאד חזקים על אמת ושקר. על כך ששקר אחד גורר שקרים נוספים ועל כמה רחוק אנשים מוכנים ללכת כשהרוע והכבוד מושכים אותם. ומהצד השני – גם על תקווה, היצמדות לאמת, היכולת לראות את האמת גם מבעד לשקרים, והאמונה שאפשר לשנות ולהרחיק את הרוע. אני מאמינה שכל אחד מאיתנו יקח את הספר לכיוונים שהוא מחובר אליהם – ולי אישית זה התחבר מאד לפרופגנדה שהעולם האנטישמי מייצר נגד ישראל, ואיך רוב העולם מאמין בקלות לשקרים בלי לנסות בכלל להבין את האמת.

הספר משובץ באיורים יפים של בן מנטל, שבעיני מוסיפים המון לספר ולאווירה המיוחדת שלו.

איך לסכם אותו?

למרות שהאיקבוג כתוב בסגנון שונה מספר נוער רגיל, נסחפתי איתו במהירות ובקלות והוא הצליח לרגש אותי. אני חושבת שזה ספר יפהפה, שאולי לא כולם בהכרח יתחברו אליו אבל שווה לתת צ׳אנס. הספר הזכיר לי קצת את הסגנון של כתר הדרקון, אבל את כתר הדרקון פחות אהבתי.

מתאים בערך מגיל 10-12 ומעלה, תלוי כמה הילד רגיש.

טריגרים ותכנים רגישים

כמו שכתבתי בסקירה – מדובר באגדה די אפלה.

ברט ודייזי מאבדים כל אחד הורה אחד בשלבים שונים של הספר. יש קצת התעסקות של דייזי באובדן של אמא שלה.

יש הרבה מאד אנשים שנהרגים, חלקם אנונימיים עבור הקוראים וחלקם לא. אין ממש פירוט גרפי אך לעיתים הוא מתקרב לזה. לדוגמה, הדמות הראשונה שמתה מתוארת ״שרועה מתה על הרצפה״ מספר פעמים. בהמשך הספר, מגיעים חיילים שמביימים רצח כולל חייל שמלק לתרנגולת את הראש כחלק מהבימוי הכללי.

יש גם תיאור של בית יתומים קלאסי – ילדים מוזנחים ומורעבים ואם בית מרשעת. מסופר גם שחלק מהילדים מתו, אך הם אנונימיים לקוראים ואין פירוט סביב זה. יש גם זוג שנאלץ לנטוש את הילדים שלהם בגלל סכנת רעב.

יש עוד כמה חלקים שיכולים להיות קצת קשים ואני לא רוצה לפרט כי ספוילרים. אבל כנראה לא יותר קשים מספרים של רואלד דאל.

הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים | 360 עמ׳ | ספטמבר 2026 | תרגום: אמיר צוקרמן | איורים: בן מנטל

להשוואת מחירים ולרכישה עם קופון הנחה