קומדיה של מטבעות [אהבתי]

קומדיה של מטבעות / טרי פראצ’ט

נתחיל באזהרה: אל תקראו את התקציר מאחורי הספר! בעיני הוא עושה ספוילרים לספר!
יופי, עכשיו אחרי שהזהרתי אני אוכל להתחיל בסקירה:

בספר הראשון, “מהומה רבה על לא דוור” (שגם יצא ב אופוס הוצאה לאור ) שפריץ פון סתמבור ניצל מתליה והופך להיות המנהל הראשי של הדואר, ומפתיע את כולם, אולי חוץ מלורד וטינרי, בכך שהוא הופך את הדואר לדבר הכי מוצלח בעיר. בספר הזה הלורד וטינרי (שהוא הרודן הכי מוצלח שקיים EVER) מציע לו – וקצת מכריח אותו – להיות מנהל הבנק כדי לעשות שם מהפך כמו שהצליח בדואר.
הספר הקודם, היה ספר מעולה. מצחיק, שנון, מותח, מפתיע ועם דמויות מצויינות. לכן כל מי שהמשיך בטבעיות לספר הבא, הגיע עם ציפיות גבוהות.
אז קומדיה של מטבעות ממשיך להיות ספר מצחיק כמו שרק פראצ’ט יודע להצחיק, והוא לא נופל מקודמו מבחינת ההומור. העלילה, קצת פחות.
הספר סובל מאותה בעיה של הרבה ספרי המשך: הניסיון להכניס ביחד גם “תנו לי עוד מהטוב הזה של הספר הראשון” וגם “אבל תפתיעו אותי!”. הרי להתעלות על המקוריות של הספר הראשון זה קשה גם ככה, ואם הספר יהיה “רק” טוב כמו הראשון זה יהיה מאכזב, כי אנחנו לא מסתפקים באותה רמה, תמיד רוצים יותר. הרי ברור לנו ששפריץ יצליח, נכון?
שלא תבינו לא נכון: הספר לא גרוע. רחוק מזה. צחקתי ממנו המון. אבל העלילה מתפזרת ליותר מדי תתי עלילות שאף אחת לא מתפתחת יותר מדי ולא לגמרי ברור לאן הכל מוביל.
רק בסביבות פרק 9 או 10 – פראצ’ט מחליט סופסוף להפסיק עם ההתברברויות, ומכנס את כל קווי העלילה הפתוחים, העוד יותר פתוחים, וגם כאלה שבכלל לא ידענו שהם קווי עלילה – לשרשרת של סצנות שיא מעולות ברמה של הספר הראשון.
ובסוף זה שווה את הכל.

***
למי הספר מיועד? מבוגרים. אולי נוער בוגר (תיכון ומעלה). ורצוי מאד רק כאלה שקראו את הספר הקודם.
עד כמה הוא נקי? לא ממש. אין סצנות מיטה אבל יש רמיזות מאד ברורות לאביזרי מין וגם התייחסויות למועדון חשפנות.
עד כמה הוא אלים? לא מאד. יש שם כמה רציחות אבל יחסית בקטנה. אין תיאורי אלימות מפחידים או מגעילים.