הערפילאים [אהבתי]

 

הערפילאים / ברנדון סנדרסון

לא מזמן סיימתי את טרילוגיית “הערפילאים”, ויש לי מילה אחת להגיד עליה: וואו!

“הערפילאים” היא טרילוגיית פנטזיה שמתרחשת בעולם דמיוני שסנדרסון יצר, עולם עם חוקי טבע מעט שונים מכדור הארץ, וגם כוחות קסומים עם חוקיות משלהם.
הסדרה מתרכזת בעיקר ב-ווין, נערה צעירה ויתומה שבתחילת הסדרה היא חלק מחבורת פושעים, ובהמשך מצטרפת לחבורה אחרת שמנסה לארגן מרד נגד השליט הכל יכול שהוא גם האל, ונגד האימפריה שהוא שולט בה – “האימפריה האחרונה”.
אבל בנוסף לווין, שהיא הדמות הראשית, יש גם מגוון דמויות אחרות – דמויות עגולות שמתפתחות עם הסדרה (כמו ווין), ואין שום דרך לא להתחבר ולאהוב אותן אחת אחת.
סנדרסון יוצר לא רק עולם חדש – אלא עלילה סוחפת, דמויות מורכבות, קשרים בין-אישיים שמרגישים כל כך אמיתיים, וכמובן הרבה מאד רגעי מתח וטוויסטים עלילתיים.

הסדרה *יחסית* נקיה אבל פה ושם יש כמה קטעים פחות נקיים, למשל האזכורים על כך שאצילים הולכים לזונות, או אחד המנהיגים שיש לו הרבה פילגשים שהוא אוהב “להשתמש ולזרוק”. גם וין בעצמה היא תוצר של יחסים כאלו.
מבחינת אלימות – הסדרה כוללת גם קטעים גרפים קשים והרבה קרבות אלימים.
בנוסף הסדרה מכילה לא מעט מחשבות והרהורים על חיפוש עצמי, דת ואמונה, ומוסר.
לאור כל אלו, הסדרה מתאימה בעיני לנוער בוגר (גיל תיכון) ומבוגרים, וממש לא לצעירים.

הערפילאים היא לחלוטין אחת הטרילוגיות היותר טובות ומספקות שקראתי.
ממליצה מאד!!!