שומרת הערים האבודות 2-3-4 [אהבתי מאד]

 
שומרת הערים האבודות 2-3-4 / שאנון מסנג’ר
אחרי שכתבתי סקירה על הספר הראשון, התלבטתי קצת אם לכתוב על כל ספר בנפרד סקירה או שזה מיותר. אז בסוף יצא לי משהו באמצע – סקירה על ספר 2,3,4, אבל בלי 5 עדיין.
***
אחרי שסיימתי את הספר הראשון קצת חששתי שהספרים הבאים יהיו נפילה, במיוחד שאני מגיעה עם ציפיות כ”כ גבוהות. אבל הספרים היו מדהימים.
בספר השני (“גלות”, 479 עמ’) סופי נשלחת למשימה מיוחדת, שבעקבותיה קורה משהו חמור מאד לאחד האנשים החשובים לה. הספר מוקדש מצד אחד לניסיון למצוא דרך להחזיר את המצב לקדמותו, אבל מצד השני גם הרבה מאד התעסקות עם אשמה ועם אבל, וממש היו לי דמעות באחד הקטעים בו. אנחנו גם מכירים קצת יותר את הדמויות שסובבות את סופי, במיוחד את קיף – החתיך עושה הצרות שבספר הראשון היה לא יותר מדמות משנית הומוריסטית אבל כאן מקבל במה גדולה במיוחד.
הספר השלישי (“להבת הנצח”, 511 עמ’) קצת יותר אפל. בניגוד לספרים אחרים שבו אנחנו רגילים שאם הגיבור עושה טעות איומה איכשהו מישהו עוצר אותו ברגע האחרון / במזל לא קורה שום דבר רע / מצליחים לפתור את הבעיה מהר מאד – כאן זה לא קרה. סופי עושה מעשה חסר אחריות וטראגי לחלוטין, ולקח לי כמה שניות של קפיאה עד שקלטתי ש- כן, זה קרה, זה נעשה, אף אחד לא עצר אותה, ויש לזה השלכות מרחיקות לכת. מאד. המעשה של סופי משנה לחלוטין את התמונה, והופך את הספר למאד קשה ואפל. היה טוויסט אחד שהצלחתי פחות או יותר לנחש, אבל טוויסט שני שממש לא ראיתי אותו מגיע.
בספר הרביעי (“הנסתרים”, 556 עמ’) סופי מגלה עוד על חברי הברבור השחור, וגם אמיתות חדשות – חלקן מדהימות וחלקן כואבות – על האנשים שסובבים אותה.
בניגוד לספרים כמו הארי פוטר או נוורמור שהתרגלנו שכל ספר מתמקד בשנה אחת בבית הספר, כאן זה משתנה כבר בספר השני – שממשיך אמנם מאותה נקודה בחופש הגדול בה עצרנו בספר הראשון, אבל מתרחש כולו בפרק זמן של מספר שבועות. הספר השלישי והרביעי מתרחשים גם הם באותה שנה.
הספרים מצליחים ליצור עלילה מתמשכת, ושאלות שנשארו פתוחות בספרים קודמים – מתחילות לקבל תשובה בהדרגה עם כל ספר נוסף. דמויות שוליות שהוזכרו בעבר מקבלות נפח ועומק ומשתלבות עוד בתמונה. גם מקומות שהוזכרו לרגע בספר הראשון מקבלים פתאום במה כשסופי נאלצת לבקר בהם. העולם עשיר ומפורט מאד, ויש המון התייחסויות גם לפרטים קטנים שנראים שוליים.
בספרים כן יש קצת קלישאות כמו “אנחנו החברים הכי טובים שלך ונצא איתך להרפתקה שמסכנת את חיינו ולא איכפת לנו!” , מצד שני יש גם הרבה יותר מעורבות של מבוגרים אחראיים, ואמנם גם הצעירים וגם המבוגרים שומרים סודות אחד מהשני – אבל יש גם הרבה שיתוף פעולה שמונע מדברים ממש גרועים לקרות רק בגלל שאנשים שמרו סודות (אהמ דמבלדור!).
הבעיה האמיתית היא שנשאר לי רק עוד ספר אחד – לודסטאר, ואז אצטרך לחכות יחד עם כולם לספר השישי שיתורגם לעברית. בינתיים כאן בבית שלנו מתנהל מרתון – הבכור בדיוק קורא את הספר השני, הבן השני אמור להתחיל את השלישי, ואני בדיוק סיימתי את הרביעי…
ולסיום – היה נחמד לראות בדיחת הארי פוטר קטנה בספר השלישי (עמ’ 146):

– “זה הקטע שבו את נואמת לי על זה שהבחירות שלנו הן אלו שמראות לנו מי אנחנו באמת?”
– “לא, זה נשמע כמו משהו שאדם זקן היה אומר.”

הוצאת כנפיים – ספרים לילדים ולנוער – כתר ספרים ” תרגום: גליה אלוני דגן 

כתיבת תגובה