שומרי הערים [אהבתי]

שומרי הערים [אהבתי]

תגיות:

שומרי הערים / רותם ברוכין Rotem Baruchin
יונתן הוא שומר הערים של ישראל. התפקיד עובר מאב לבנו, וגם הוא – כבן יחיד – נאלץ לקבל את התפקיד מאביו. הוא מסתובב בארץ ומדבר עם רוחות הערים – מעין התגשמות חצי אנושית של הערים, שנוצרות מתוך עצם קיומו של המקום, וגם דואגות לשלומו. יונתן יודע שהוא כבול לישראל, וכשומר ערים הוא לא באמת יכול לעזוב – למרות שהוא בהחלט ניסה בעבר. הוא קרוע בין הרצון שלו לחופש לבין המחוייבות שלו לתפקיד.
הספר עובר בין כמה קווי עלילה – קו עלילה בהווה (2017) שבו רוח העיר תל אביב מראה סימנים מחשידים שמשהו רע קורה שם ושאר רוחות העיר שסביבה מודאגות ומזעיקות את יונתן לנסות להבין מה קורה, ובמקביל אליו גם כמה קווי עלילה מהעבר של יונתן (2001-2004), בתקופה בה הוא עדיין לא היה שומר ערים אלא רק היורש הפוטנציאלי של אביו.
שומרי הערים הוא פנטזיה אורבנית (ליטרלי…) ישראלית באופן מובהק. אני לא מצליחה לדמיין איך אפשר לתרגם ספר כזה לאנשים שחיים בחו”ל, שלא מכירים את הניואנסים הדקים כמו המתח בין רמת גן-גבעתיים לתל אביב, הנופים המשתנים בארץ, ערבוב התרבויות, המרחקים הקטנים. הספר מקפל בתוכו אלפי שנות היסטוריה ישראלית – מיריחו העתיקה ועד תל אביב החדשה, מפינוי ימית ועד הקמת קומונה מעורבת בנגב.
כספר פנטזיה – העולם שרותם הצליחה ליצור הוא די מדהים, ומה שנראה די פשוט בתחילת הספר הולך ומסתבך בהמשך, והופך ליותר ויותר מורכב, והרבה מאד שאלות עולות, אבל גם מקבלות תשובות.
למרות שהספר מאד מאד ישראלי – הוא מצליח לחמוק באלגנטיות מפתיעה מרוב הנושאים הנפיצים שהייתי מצפה לראות בספר כזה. אין כאן שנאת דתיים או קונפליקט ערבי-יהודי, ובאופן מפתיע מאד יחסית לספרים ישראלים אחרים – גם לא סצנות מיטה מפורטות או בגידות זוגיות. כן יש התייחסויות “מלמעלה” לדברים כמו דת ותנ”ך, אבל הכל בצורה מאד מאד רגישה שנותנת מקום לכולם באופן שווה, בלי שיפוטיות ושנאת דת. באמת הדבר הכי הכי פוליטי/רגיש בספר הוא היחס לפינוי ימית (או פינוי ישובים באופן כללי), וגם הוא בעיני מובא בצורה מאד עדינה ולא פוליטית, כלומר ללא התייחסות (כמעט) להשלכות הבטחוניות, אלא יותר מתמקד במהות של מקום מגורים ובקשר הנפשי של אדם לארץ מולדתו. באופן כללי הספר מלא באהבה לישראל – ולמרות שחלק ממנו מתרחש במקומות אחרים בעולם, אפשר להרגיש את החיבור והאהבה לארץ מכל שורה בספר.
שומרי הערים הוא הספר (הארוך) הראשון של רותם ברוכין, אבל כבר עשור שהיא כותבת סיפורים קצרים, נובלות ואפילו הצגה (!) שמבוססים על עולם שומרי הערים, כך שיתכן שלחלק מכאן כבר יש היכרות עם העולם הזה. אני לא קראתי אף אחד מאלו בעבר, וזה לא הפריע לי לקרוא את הספר.
תכנים, קהל יעד וכו’: הספר בעיני מתאים למבוגרים (אולי לנוער בוגר אבל לא בטוח שבאמת יבינו לעומק את הכל). יש קצת קרבות אקשן אבל לא משהו מאד גרפי (אולי ממש מעט). יש דיבורים על אובדן הורה, מוות ואובדן באופן כללי. כמו כן עלול להיות טריגרי למי שחווה פינוי ישובים.
כנרת זמורה דביר | מאי 2022 | עריכה: נועה מנהיים | 400 עמ’

כתיבת תגובה