ריימי נייטינגייל

ריימי נייטינגייל

תגיות:,
ריימי נייטינגייל / קייט די-קמילו
ריימי קלארק בת ה10 מתגעגעת מאד לאביה, שנטש אותה ואת אמה לטובת אישה אחרת. ריימי מתכננת להשתתף בתחרות כדי שהתמונה שלה תופיע בעיתון ואז אבא שלה יראה את התמונה ויחזור אליהן. בזמן שהיא מנסה להשתתף בשיעורי שרביטנות כדי לזכות בתחרות, היא מכירה שתי ילדות חדשות: לואיזיאנה היתומה והעניה שחיה עם סבתה בבית ללא חשמל והן חיות על פחיות שימורים שהן גונבות, ובוורלי שחיה עם אמה שמכה אותה. שלוש הבנות חוברות אחת לשניה למרות השוני באופי שלהן, ומנסות לסייע אחת לשניה להגשים את החלומות.
“ריימי נייטינגייל” הוא הספר השני שאני קוראת של קייט די-קמילו. הספרים של קייט קצת מוזרים, הם לא נצנצים ופיות אלא מסתכלים למציאות האכזרית בעיניים. גם הכתיבה שלה מרגישה מאד מפוזרת ולא ממוקדת, קצת כמו לדבר עם זקן סנילי או ילד עם קושי חמור בקשב וריכוז. אבל הרבה מאד נושאים מפוזרים שהוזכרו במהלך הספר שהרגישו לא רלוונטים, פתאום מתגבשים כולם יחד לסצנת שיא יפהפייה ומרגשת (אולי אפילו מושלמת) לקראת סוף הספר.
בספר יש טריגרים שונים: בגידה, מוות, יתמות, הורה מכה, עוני, זקנה ועוד. עם זאת, אני לא בטוחה שזה מאד חריג מספרי ילדים אחרים. גם בספר המהמם “נסיכה קטנה” שרה מתמודדת עם יתמות ועם מנהלת פנימיה מרשעת. בצ’ארלי בממלכת השוקולד, צ’ארלי ומשפחתו הם עניים מרודים. שלא לדבר על מטילדה, שההורים שלה בכלל לא אוהבים אותה. ואלו ספרים שכמעט כולנו גדלנו עליהם ואהבנו אותם, ורק כהורים לפעמים הם נראים לנו מוגזמים או מפחידים – אבל אצל הילדים הם עוברים בקלות בלי להתרגש.
הספר לא מנוקד, ומתאים בעיני בערך מכיתה ד’ ומעלה.
הספר מתרחש בשנת 1975, אבל לא הרגשתי שזה מפריע או מרגיש מיושן. מקסימום הילדים שלכם ישאלו מה זה טלפון ציבורי.
כנרת זמורה דביר מרגנית | 207 עמ’ | תרגום: שהם סמיט ואמנון כץ | אוקטובר 2021

כתיבת תגובה