קדחת הזכוכית

קדחת הזכוכית

תגיות:
קדחת הזכוכית / פ”מ האברד
ג’וני סלייד הוא אספן זכוכית. יום אחד מתפרסם בעיתון “זכוכית עתיקה” על פריט זכוכית ייחודי ונדיר, אך הוא לא מיועד למכירה. ג’וני מפתח מעין אובססיה לכלי הנדיר ומנסה לגלות בידי מי היא נמצאת כדי לרכוש אותה. במסעו הבלשי אחרי הכלי הנדיר, הוא פוגש את קלודיה – בחורה מסתורית למדי – שמסתדרת מצויין בפאזל שהוא מנסה להרכיב.
הספר התחיל טוב ומעניין. הוא יצא במקור באנגלית ב1965 (בעברית יצא השנה), והאווירה מורגשת מאד בספר והרגשתי שאני ממש חוזרת אחורה בזמן. אבל ככל שהעלילה התפתחה, הרגשתי שג’וני הוא בחור ממש מוזר, שנע בין חלחלה מדם ומוות לבין אדישות לסיפור על רצח של כלב, בין אובססיה לא שפויה אחרי כל פרט שולי לבין התעלמות מהפלישה לבית שלו. הרגשתי שאני לא יכולה להזדהות עם הגיבור ועם ההתנהגות שלו, וחששתי שאני לא מבינה את הספר היטב. לקח לי כמעט שליש ספר להבין שהבעיה היא לא בי אלא זו באמת הדמות של ג’וני: דמות של אנטי-גיבור שהולכת ונפתחת בהדרגה מול עינינו. ודווקא שם, כשנפל לי האסימון, חזרתי להנות מהספר, במיוחד לקראת הסיום המפתיע.
הספר הזכיר לי מאד את הסרט הנפלא “חיית הלילה”, שגם שם הגיבור (ג’ייק גילנהול) הוא אנטי גיבור: אדם אנטיפת חסר מוסר וחסר עכבות שמסוגל לעשות הכל כדי להשיג את מה שהוא רוצה. אבל היכולת הזו לשחק עם הרגשות של הצופים והקוראים – מצד אחד לרצות שהגיבור יצליח כי הוא גיבור ומצד שני לרצות שהוא יכשל כי לא מגיע לו – מצריכה דייקנות מופלאה שלא מובנת מאליה.
הכורסא הוצאה לאור ו – מודן הוצאה לאור | ספטמבר 2020 | 226 עמ’

כתיבת תגובה