פוליאנה [אהבתי]

אני חושבת שכמעט כל הבנות בדור שלי גדלו על הספר הזה וקראו אותו לפחות פעם אחת אם לא הרבה יותר. ובכל זאת בשביל הדור הצעיר יותר שאולי לא מכיר – שווה לכתוב עליו כאן.פוליאנה גדלה עם אביה הכומר, עד שנפטר והיא מועברת לדודתה פולי, אחות של אמה. היא מגלה שדודה פולי היא נוקשה וקרה עם חינוך מוקפד מאד, אבל לא ילדה כפוליאנה תתן לדודה פולי להרוס לה את מצב הרוח. אבא של פוליאנה לימד אותה לשחק ב”משחק השמחה” – משחק שמשחקים כל החיים ובו מוצאים על מה לשמוח בכל דבר, ולמצוא את הטוב בכל רע.
פוליאנה סוחפת אחריה את כל העיירה עם משחק השמחה, התמימות ועליצות החיים שלה, גם כשהעלילה מסתבכת.הספר לא ארוך – כ240 עמודים (בגירסה שקראתי לאחרונה עם הכריכה המצורפת). הוא מלא בסממנים נוצריים (אבא של פוליאנה היה כומר) אבל במסרים מקסימים. הוא מתאים לילדים בערך מכיתה ד פלוס מינוס (תלוי הרמה של הילד. אפשר להגיד שזה מתאים מהגיל שמסוגלים לקרוא 240 עמודים בלי תרגום).הספר כל כך הצליח שהוא יצא בישראל כמה וכמה פעמים עם תרגומים וכריכות שונות.

קראתי את הספר שוב בתור בוגרת כדי להיזכר מה כל כך אהבנו בספר, וסיימתי את הספר עם דמעות (של התרגשות ושמחה, אלא מה).