סיפור חיי / לוסי סקור

קודם כל – לכל הדואגים ששלחו לי מסרים אישיים באינסטגרם בניסיון לוודא שלא חטפו אותי: הכל בסדר. זו אני בכבודי ובעצמי. נכון, אני מודה שכנראה לא הייתי יוזמת קריאה של הספר הזה סתם כך, אבל ההוצאה הציעה לי אותו, אז וידאתי מראש שמדובר בקומדיה רומנטית ולא רק רומן רומנטי, ומאחר ואני נמצאת בתקופת ה”בואו ננסה קומדיות רומנטיות” שלי – החלטתי ללכת על זה.

על מה הספר?

הייזל היא סופרת שכתבה תשע קומדיות רומנטיות – כמעט כולן היו רבי מכר. אך מאז שהתגרשה ויצאה מזוגיות רעילה מאד, היא נרקבת בבית, מנותקת מהעולם, ולא מצליחה לכתוב כלום. יש לה דדליין לכתיבת ספר שהיא לא עומדת בו, ודדליין לפינוי הדירה – שממנו היא שכחה לגמרי. היא מחליטה להתחיל הכל מחדש וקונה בית בעיירה קטנה, כמו בסיפורים שהיא כותבת. אליה מצטרפת זואי – החברה הכי טובה שלה וגם הסוכנת שלה. המטרה הסופית: להצליח סופסוף לכתוב את הספר שלה, כשהיא לוקחת כמה שיותר השראה מהעיירה והתושבים שלה, ובמיוחד מקמפבל בישופ – שיפוצניק חתיך ורווק, שמהווה רול-מודל מושלם לגיבור הספרותי שלה.

“בכל פעם שהיקום מכסח באופן מטפורי את אחת הגיבורות שלי, אני נותנת לה התחלה חדשה,” הסברתי וניערתי טי-שירט וצעיף קשמיר מתוך זוג מגפיים גבוהים דמויי עור. “אז אנחנו נותנות לעצמנו התחלה חדשה.”

מה חשבתי עליו?

קודם כל נתחיל בדברים מסביב: הכריכה מקסימה, יש לה צדדים פנימיים צבעוניים, ובתחילת הספר יש מפה צבעונית של העיירה סטורי לייק. זה כבר עושה המון חשק לקרוא.

הספר עובר בין שתי נקודות מבט: הייזל וקאם (קמפבל). זה טיפה מבלבל לפעמים אבל רוב הזמן הסתדרתי.

לפני כמה זמן כתבתי רשימה של נקודות שעוזרות לי לדייק איזה קומדיות רומנטיות אני אוהבת ואיזה לא, אז אני אלך לפי הנקודות האלה הפעם.

1. אני לא רוצה רומן רומנטי אלא קומדיה רומנטית. בסעיף הזה הספר מקבל ציון 100+. לא הפסקתי לצחוק מהספר. התחלתי לסמן ציטוטים ובאיזשהו שלב התייאשתי כי היו יותר מדי.

“וואו! אפשר לשרוף גופה בתוך האח הזאת,” אמרה הייזל בהשתאות.
נעצתי בה מבט נוקב והיא התכווצה. “סליחה, אני סופרת, לא רוצחת שכירה.”

2. שתהיה עלילה מעניינת והרומנטיקה תהיה משנית לעלילה: מאחר והייזל לוקחת את ההשראה לקומדיה הרומנטית שלה מהחיים בעיירה – כולל הרומן שמתרחש בינה לבין קאם – קשה להפריד בין העלילה הראשית (הרומן של הייזל) והמשנית (הרומן שהיא מנסה לכתוב) כי הם ממש מחוברים. יש פה גם כמה עלילות עוד יותר משניות וכמה מורכבויות שמאד מאד אהבתי והייתי מעדיפה שיהיה הרבה יותר מהן, אבל לא תמיד מקבלים מה שרוצים 🙂 בכל אופן זה מאד כיפי שכל דבר שקורה להייזל מנותח מעיניים של סופרת, כאילו שהיא עצמה חיה בתוך סיפור – ולא סתם קוראים לספר הזה “סיפור חיי”.

“עכשיו אתה רק מקשיב. מה שקורה כאן זה שאתה מנסה בכוח ליצור אי הבנה כדי שניפרד. קוראים שונאים את זה בספרים ונשים ממש שונאות את זה בחיים האמיתיים. קוראים לזה קונפליקט מרושל שאפשר להימנע ממנו בקלות רבה כששאני מבוגרים פשוט מנהלים שיחה, כמו שאני עושה עכשיו.”

3. שיהיה כיפי ומתוק אבל לא מטופש ורדוד: הספר היה בהחלט כיפי ומתוק. לא הרגשתי שהוא היה מטופש ורדוד. כן היו בו הרבה קלישאות אבל זה גם חלק מהז’אנר. היה לי כיף? כן, מאד. השאר נסלח. בסעיף הזה מבחינתי הספר מקבל ציון טוב מאד.

4. שהגיבור/ה לא יבגדו: ספוילר – לא בוגדים. יששש!

5. כמה שפחות סצנות מיטה, אם בכלל: היו בספר משהו לפחות ארבע סצנות מיטה גרפיות מאד וארוכות. כנראה שהרבה פחות מספר אירוטי ממוצע, אבל יותר ממה שאני באופן אישי מעדיפה בקומדיות הרומנטיות שלי. אם הספר היה בלי הסצנות האלה הייתי נהנית ממנו יותר. כמובן שזה נטו טעם אישי שלי, יש קוראות שזה בדיוק הפוך. בנוסף, גם פחות התחברתי לסיפור הרומנטי עצמו – אני מעדיפה slow burn שבסופו יש זוגיות, כמו בסרטי דיסני. וכאן זה התחיל קודם מתשוקה ויחסי מין ללא מחוייבות, שהתפתחו בהדרגה למשהו מעבר לזה – שזה פחות כוס התה שלי. גם פחות התחברתי לקאם בתור הצד הגברי בסיפור – אני לא מאלו שאוהבות גברים שפוקדים על נשים במיטה. אבל כ-ל הסעיף הזה נכנס לגמרי תחת “טעם אישי” ולא בעיות בספר עצמו.

בכלליות היה מאד יפה לראות את הדמויות של הייזל וקאם מתפתחות לאורך הספר.

בנוסף – מי שעוקב אחרי הסקירות שלי יודע שאני ממש ממש אוהבת מטא, ובספרים שהגיבור/ה שלהם הוא/היא סופרים או מעולם הספרים – יש בדרך כלל המון מטא. וכאן זה פשוט נהדר ולא הפסקתי להתמוגג.

“את לובשת חלוק עם כתמים של רוטב מרינרה בתוך דירה חשוכה ומלוכלכת ושותה יין בבקבוק עם פקק מתברג מתוך אגרטל,” אמרה זואי.
“עורכת טובה היתה אומרת שאת מאכילה את הקורא בכפית.”
“אני לא העורכת שלך. אני הסוכנת שלך, ואני צריכה שתתאפסי על עצמך.”

וציטוט אחרון למי שעוד צריך שכנוע:

“נשיקה אחת ממנו נתנה לי השראה למרתון כתיבה כאילו שאני ברנדון סנדרסון עם פרוייקט כתיבה סודי.”

בשורה התחתונה – קומדיה רומנטית מאד מצחיקה שנהניתי ממנה למרות קטעי הסמאט (שבאופן אישי הייתי מורידה בשמחה, למורת רוחן של קוראות רבות).

טריגרים ותכנים רגישים

בן זוג רעיל (לשעבר, אבל הוא חוזר מאוחר יותר). קטעי סמאט מפורטים.

הספרנית | תרגום: זוהר בורנשטיין | 542 עמ’ | אפריל 2025

להשוואת מחירים ולרכישת הספר עם קופון הנחה