הילדה שניסתה [אהבתי]

הילדה שניסתה / מאירה ברנע גולדברג

ילדה אחת ניסתה. אחרים לעגו לה, הורידו לה את הביטחון, חשבו שהיא צריכה עצות, או הלחיצו אותה. אבל היא לא התייאשה, ובסוף…. נו, ניחשתם – היא הצליחה! אבל אחרי שהיא הצליחה, הסיפור עדיין לא נגמר…

אחרי שמאירה ברנע גולדברג כתבה שלושה ספרים מצליחים למבוגרים וסדרת נוער מעולה שמככבת ברשימת רבי המכר, היא החליטה לפנות גם לקהל היעד הצעיר ולכתוב גם לילדים. “הילדה שניסתה” מספר מגוף ראשון את סיפורה של ילדה שמספרת על איך היא ניסתה והצליחה, ואת התגובות של הסביבה לפני ואחרי ההצלחה.
הספר מעביר מסר מעצים על הצלחה גם כשהסביבה מנסה לייאש אותך. אבל לא פחות יש כאן גם ביקורת על הסביבה שפתאום משנה את ההתנהגות שלה אחרי ההצלחה שלנו. והכל במשפטים קלילים, פשוטים ולא מטיפניים. בלי האכלה בכפית או הנגשה ילדותית, אלא סיפור קליט וברור עם כל הקסם שמאירה יודעת לכתוב ולייצר.

בשבת הקראתי את הספר לבן ה4.5 שלי והוא פשוט אהב אותו מהרגע הראשון. הוא ביקש שאקריא לו שוב ושוב והוא כבר יודע חצי ספר בעל פה. הוא גם אהב מאד את הציורים ושם לב לפרטים כמו השמים שהולכים ומתכהים ככל שעובר היום. יש בספר מעט מאד טקסט – בערך שורה לכל עמוד או כפולת עמודים – מה שמאד מקל עלי כאמא ששונאת להקריא טקסטים ארוכים, והופך את הסיפור לקליט ופשוט בלי סיבוכים. ובאמת אין צורך ביותר מזה, במיוחד כי בספר יש את הציורים המד-ה-י-מ-י-ם של רמי טל, שפשוט הופכים את הספר למופלא, כולל כפולת עמודים שאין בה שום טקסט אבל מצליחה להעביר בצורה מדוייקת את כל ההתרחשות.

הספר מתאים לגילאי הגן ומעביר מסר אוניברסלי שכל ילד יכול להזדהות איתו.
וגם… כמשקפופרית בעצמי, אהבתי מאד שהגיבורה עם משקפיים 

בספר יש גם “ביצי פסחא” כמו פרסומת לסרט של כראמל והפתעות נוספות שהגדולים שלי התלהבו לדפדף ולגלות.

הספר יצא בכנרת זמורה דביר (כמו כל הספרים של מאירה), כ30 עמודים.