אלמה מאטר [ככה ככה]

אלמה מאטר / גייל גלבוע פרידמן
נמרוד הוא סטודנט למתמטיקה בטכניון, אבל בטקס הסיום שלו – יערה, אחת המרצות בפקולטה – מתאבדת בקפיצה. ההתאבדות של יערה משפיעה על נמרוד הרבה יותר מאשר שאר הסטודנטים, ומעצבת את החיים שלו באופן לא צפוי. הספר מתחיל מנקודת ההתאבדות ואז נמרוד מספר לקוראים בגוף ראשון את כל השתלשלות העניינים מאז שהתחיל ללמוד בטכניון, דרך הקפיצה של יערה, עד היום.
קצת קשה לי לסדר את המחשבות בנוגע לספר. אני לא קוראת הרבה ספרי פרוזה, בין השאר כי אני לא תמיד מבינה את הפואנטה של הספר. בספרי מתח זה מאד פשוט: יש תעלומה, ובסוף הספר פותרים אותה. בספרי פנטזיה הרבה פעמים יש מסע-גיבור, או נקודת יעד כלשהי (להילחם בנבל, להשיג חפץ קסום). בקומדיות רומנטיות אני מניחה שברוב הפעמים הספר נגמר בחתונה…? אבל בפרוזה הרבה פעמים ציר הזמן מאד לא ברור. יש נקודת התחלה ונקודת סיום ובאמצע התרחשויות אבל המבנה לא קבוע, ואני לא יודעת למה לצפות או מה אמורה להיות המטרה הסופית.
בתחילת הספר נמרוד מתאר את חייו כסטודנט, וממש נהניתי מהתיאורים. אמנם לא למדתי תואר במתמטיקה אלא במדעי המחשב שבערך חצי מהתואר הוא מתמטיקה, אבל הזדהיתי מאד עם הרבה מהתיאורים שם – המרמור על חשבון אינפיניטסימלי, או התיאור של החנונים שמדברים על מד”ב (כן, זו אני! והתחלתי לקרוא מד”ב בזכות סטודנטית שלמדה איתי!)… אפילו צחקתי בהנאה מהרבה פסקאות שם. בהמשך הספר, העלילה התפתחה לכיוונים קצת פחות צפויים, והרגשתי קושי להזדהות עם נמרוד ששוב ושוב לא הצליח לקחת אחריות על הבחירות שלו ועל ההשלכות שלהן, ובאופן עקבי זרק את האחריות על אחרים. גם ההתפכחות של נמרוד בסוף הספר לגבי אלמנט מסויים בחיים שלו, לא סיפק אותי כי הרגשתי שהיו עוד הרבה דברים שהוא פספס. אם הייתי פוגשת את נמרוד במציאות הוא כנראה היה דוחה אותי מאד. אבל כנראה זו גם המטרה של הספר.
הספר עצמו כתוב מאד מעניין. היו פסקאות שחשבתי שיש סיכוי שיתישו אנשים שלא מחוברים לתחום המתמטיקה, אז מאד מעניין אותי אם יש כאן כאלו שקראו את הספר והם רחוקים מהתחום, ומה חשבתם עליו. אבל למי שכן מכיר את התחום של המחקר, המתמטיקה והמדע – יוכל להנות מאד מהפסקאות והתיאורים האלה. בקיצור, גיקים ומתמטיקאים חובבי קריאה – זה ספר בשבילכם 🙂 (סתם, גם מי שלא. אם בא לכם להכיר קצת את העולם שמאחוריהם)

“בטכניון הסולם החברתי התהפך, כך שזה היה מסוכן להיות אנטי-חנון. הרוב הוא הנורמה, והנורמה היתה מצוינות במצקצועות הריאליים. החנון היה גיבור-על, ואם החנון היה גם מתמטיקאי אז הוא באטמן, סופרמן וספיידרמן ביחד, או בקיצור, גיבור על-על”.

אלמה מאטר, אגב, זה ביטוי שמתייחס בדרך כלל למוסד לימודי כמו אקדמיה שבו צומח הסטודנט. וזה בהחלט מתאים להתרחשויות בספר, שנמרוד מעצב את כל חייו סביב האקדמיה וההתרחשויות בה.
הסופרת אגב היא מתמטיקאית ומדענית נתונים. אני תוהה כמה דמויות והתרחשויות בספר מבוססים על דברים שבאמת קרו לה…
תכנים רגישים וכו’: יש קצת תיאורים גרפיים לא נעימים בתחילת הספר סביב ההתאבדות של יערה. בהמשך יש גם תיאורים מיניים וסצנות מיטה.
הוצאת מטר | 200 עמ’ | נובמבר 2021

 

כתיבת תגובה

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. יערה

    הפרקים הראשונים אכן יעלו חיוך נוסטלגי אצל כל בוגר תואר מתמטי / מדעי, אבל באיזשהו שלב השימוש המופרז במינוחים מתמטיים לתיאור המציאות הופך להיות מניירה מייגעת.
    הדמות הראשית מאופיינת בשרירותיות וקשה מאוד להזדהות