חקוק בעור (האחרים 4) / אן בישופ

הספר מתחיל מספר ימים לאחר סיום הספר הקודם, ולכן בסקירה תהיה התייחסות לאירועים קודמים בסדרה. כך שאם לא קראתם את הספרים 1-3, לכו לקרוא אותם (או את הסקירה שלי עליהם).
אם כן קראתם את הספרים אבל עבר זמן מאז – אני יכולה להרגיע אתכם שהסופרת מכניסה מספיק תקציר ותזכורות לאירועים הספרים הקודמים, אז תוכלו להמשיך די בקלות לספר הבא.

על מה הספר?

המאבק של ניקולס סקראץ’ ותנועת בב”ב באחרים עולה מדרגה, ומגיעה לכדי מלחמה אמיתית, וכל אדם צריך באופן סופי לבחור צד. הפעם לא רק בני האדם בסכנה, אלא גם האחרים.

מה חשבתי עליו?

“עוד מישהו?” שאל בורק. כולם נענעו בראשם לשלילה. “אז בואו נתחיל בעניינים מקומיים, ונתקדם לסוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו.”

סוף העולם. הספר הזה בהחלט נותן תחושה של סוף העולם. בידוד, מצור, סופה (עם רפרנסים לסערה מהספר הראשון), והמון המון מתים. קראתי אותו בלב דופק.

אם הגעתם לסקירה הזו, כנראה שכבר קראתם את שלושת הספרים הראשונים בסדרה ואתם לא באמת צריכים שכנוע להמשיך לרביעי.
ובכל זאת. וואו. כמה שהסדרה הזו מופלאה. היכולת לסחוף את הקוראים, לשלוף את הלב שלהם מהגוף ולהחזיק אותו בן ערובה עד לסוף הספר. הכוח לגרום לנו להתאהב בכל דמות אפשרית גם אם היא משנית ואז לבעוט לנו בבטן כשמעמידים אותה בסכנה (או גרוע מזה). מי את, אן בישופ, ומאיזו ארץ מכשפות הגעת?

קראתי את הספר הזה לא הרבה אחרי יום השואה, והיה קשה מלהמנע מההשוואה בין האנשים בספר שמנסים בכל הכוח להציל מה שאפשר מהאנושות, לחסידי אומות העולם במלחמת העולם השניה. אנשים שעומדים נגד הזרם גם בידיעה שהם יכולים להפסיד את העבודה, המשפחה, ולפעמים הרבה יותר מזה. למרות שהסדרה מלאה בלא מעט אלימות, פציעות ומוות, והרבה אכזריות, היא מתמקדת באותם קומץ אנשים ואחרים שבחרו אחרת. היא לא משלה את הקוראים שאין רוע בעולם או שהרוע הוא מיעוט, היא לא אומרת שהכל יהיה ורוד ופרפרים ושלום עולמי. אבל עם תקשורת טובה, אמון הדדי וקשרי חברות – יש לחלק מהאנושות סיכוי לשרוד את זה.

מה היה חסר לי? מפה. בדרך כלל מפות זה משהו שאני לגמרי מדלגת עליו ואין לי כל צורך להבין איפה נמצאת כל ארץ / עיר / עיירה, וזה לא רלוונטי לי להנות מעלילת הספר. אבל בסדרה הזו זה חשוב – כי האיזורים, המיקומים והקירבה בין מקומות שונים, הופכת להיות קריטית, ולפעמים קשה לזכור בעל פה הכל. גם לא היה מזיק רשימת דמויות לפי מיקום – להתחיל לזכור מי זה ג’ו וולפגארד ומי זה ג’קסון וולפגראד ועל איזו עיירה כל אחד אחראי, זה קצת קשה. דווקא המידע שיש בספר כמו רשימת המקומות או ימי השבוע, לא נתנה לי שום תועלת.

משהו שטיפה איכזב אותי ואולי התפספס לי – אני  חושבת שבספרים הקודמים, הדמות של ניקולס סקראץ’ היתה קצת תעלומתית. מאיפה הוא הגיע, מי הוא. כשגיליתי שהשם שלו לקוח משם של דמות קומיקס, הייתי בטוחה שמדובר בשם בדוי ונגלה שמאחוריו יהיה גילוי מרעיש. אבל בספר הזה זה הסתיים פחות או יותר בכלום ושום דבר. אז יכול להיות שקצת דמיינתי בילד-אפ מומצא שלא היה ולא נברא, ויכול להיות שבספר הבא כן נגלה משהו, ויכול להיות שזו קו שהסופרת זנחה. אשמח אם תגיבו לי על זה בתגובות. בכל אופן זה באמת משהו קטנטן ושולי.

למרות שהספר לא הסתיים בקליף האנגר, אני לא יודעת איך מחזיקים מעמד עד הספר הבא. אני חושבת שבספר האחרון הלב שלי ישבר מהפרידה.

טריגרים ותכנים רגישים

כמו בספרים הקודמים – לא מעט אלימות ומוות, כולל חלקי גופות.

הוצאת ספרים בעלמא המופלאה שממשיכה להביא לנו את כל הטוב הזה | תרגום: אדלה חכמי הנהדרת שמתמודדת מהמם עם משחקי המילים | 552 עמ’ ששווים כל רגע | אפריל 2025 (מזל שצריך לחכות רק כחצי שנה בין ספר לספר ולא יותר)

להשוואת מחירים ולרכישת הספר עם הנחת קופון